Policy Making in Education: A Holistic Approach in Response to Global Changes

"גישה שמפגישה בין תיאוריה למעשה" כך תיאר ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות,  את ספרה של פרופ' מרים בן פרץ, בדברי הפתיחה של אירוע השקת הספר במכון. "אנחנו כאן כדי לאפשר שיח רציני עם פנים לעתיד, תוך ניסיון לצעוד צעד נוסף לקראת תרגום רעיונות אלה לידי מעשה".

ספרה החדש של פרופ' בן-פרץ, חברת סגל וותיקה במכון מנדל למנהיגות, טוען כי תגובה הולמת לאתגרי החינוך בעידן הגלובליזציה צריכה להתאפיין בגישה הוליסטית יותר לסוגיות המאפיינות עידן זה- ההגירה, הטכנולוגיה, הכלכלה, והסביבה.
 
בהתאם, יש לשאוף לשילוב ולריכוז מאמצים בתחומי חינוך משמעותיים- תכניות לימודים, הוראה והכשרת מורים. בספר מוצגים מקרים נבחרים של תהליכי מדיניות בחינוך, שמהם דולה פרופ' בן-פרץ קווים מנחים ליצירת מודל הוליסטי לקביעת מדיניות ויישומה.

אירוע ההשקה נפתח בהתכנסות במליאה להרצאתם של פרופ' לי שולמן ופרופ' מרים בן פרץ, ולאחריה עסקו המשתתפים בתרגום הרעיונות לקונטקסט הישראלי במסגרת  קבוצות דיון של עמיתי וסגל המכון, מעצבי מדיניות ממשרד החינוך והמגזר השלישי.    

לקשר בין הפרקטיקה לתיאוריה, בין המדיניות למציאות
פרופ' לי שולמן מאוניברסיטת סטנפורד וחוקר אורח במכון מנדל למנהיגות, דיבר על הפרדוקס שבפוטנציאל המדיניות- הפער שבין המדיניות המתוכננת ליישומה. לדבריו, חידושה של פרופ' מרים בן פרץ הוא שמדיניות מגובשת מידי ומוחלטת, למרות היותה מעוררת השראה, אינה יכולה להשיג את מטרותיה. בעצם, רק על-ידי עיצוב מדיניות שאינה מגובשת, בכוונה תחילה, תוכל המדיניות לנחול הצלחה. מדיניות שתכלול קווים מנחים כלליים, המאפשרים דו-שיח עם המציאות המורכבת, תצליח יותר מאשר מדיניות מובנית המפורטת לפרטי פרטים.

בדבריו התייחס פרופ' שולמן לכמה עקרונות העולים מספרה של פרופ' בן פרץ. אחד העקרונות החשובים הוא רעיון אי-השלמות האנושית. החכמה והניסיון אינם נחלת היחיד, או קבוצה סגורה. בשל כך מהותה של המדיניות מחייבת עבודה משותפת של גורמים נוספים דרך תהליך של עיון והעמקה. עיקרון נוסף מתייחס לפער המובנה והתמידי בין תכנון המדיניות לביצוע. "הדבר היחיד שבטוח היא שהמדיניות לא תתבצע כפי שתוכננה", זה חלק מהכרה במציאות.

הקשר בין פרקטיקה לתיאוריה מתבטא בספר בהתייחסותו למקרים אמפיריים של עיצוב מדיניות חינוכית בעולם ובישראל כאשר כל מקרה מציג את המדיניות, את התכנון המקורי, ואת יישומה הלכה למעשה. כל מעשה המדיניות נסוב על המציאות, ועל חיי המעשה היומיומיים.
"גישתה של פרופ' בן פרץ מרעננת" אמר פרופ' שולמן, "בכך שהיא בנתה את התיאוריה שלה- גישה הוליסטית למדיניות- מתוך הפרקטיקה, בניגוד לגישה של מחקרים רבים היוצאים מתוך התיאוריה תחילה.

ממדיניות לתיקון עולם
"זו זכות גדולה שמישהו קורא את מה שאתה כותב ולוקח זאת צעד אחד קדימה. זו מתנה", אמרה פרופ' מרים בן פרץ בהתייחסותה לדבריהם של ד"ר אלי גוטליב ופרופ' לי שולמן. היא הוסיפה, כי היא חושבת שהקושי לגבש מדיניות, כזו שתשאיר מספיק מקום לדיון והעמקה נוספים, ולא תהיה מגובשת וברורה מידי, נעוץ בבעיית הדימוי העצמי של מתכנני המדיניות.

היא התייחסה לנקודה שהעלה פרופ' לי שולמן, על העדר מרכיב האתיקה בספר, ואמרה כי אכן חסרות תשובות לגבי מיהו זה שצריך להיות נציג המוסר. הבעיה השאלה לגבי מי יכול לייצג את המוסר כמעט בלתי ניתנת לפתרון. לכן, ייתכן שבכל דיון במדיניות יש להעלות את כל הבעיות המוסריות  שיש להתמודדות עימן.

פרופ' מרים בן פרץ סיכמה את דבריה "כי כאשר נתגבר על הבעיות, אולי ייפתח שער ואולי רק חריץ לתיקון עולם" וכדי להמחיש את המצב של עיצוב מדיניות לאור הבעיות הגלובליות צוטטה את דבריו של ר' טרפון: "היום קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים, השכר הרבה ובעל הבית דוחק".